סרן דקל סויסה ז״ל

דקל סויסה נולד במושב בר גיורא, בן הזקונים של משפחת סויסה – בנם של משה וגילה ואח לליטל, עדן ונוי. את לימודיו החל בבית הספר היסודי “עין הרים” והמשיך בחטיבת הביניים “אור” בצור הדסה.

בכיתה ט’ עבר לפנימייה הצבאית לפיקוד של בית הספר הריאלי בחיפה, מתוך רצון ללמוד במסגרת ערכית ומאתגרת. לאחר סיום הלימודים, התנדב לשנת שירות באטלנטה, ארצות הברית, מטעם הסוכנות היהודית. במהלך השנה פעל לחיזוק הקשר בין הקהילה היהודית למדינת ישראל. עם חזרתו, הצטרף למכינה הקדם-צבאית בעלי, שם העמיק בלימוד, התבוננות פנימית והתחזקות באמונה.

דקל היה אדם של עבודה עצמית מתמשכת. ספר מסילת ישרים היה מלווה אותו לכל מקום, והוא נהג לרשום בו הערות אישיות. במחברות שכתב לעצמו תיעד מחשבות, כיווני שיפור, ודרכים לשמר ערכים חשובים – איך להיות אדם טוב יותר, יום אחרי יום.

במרץ 2020 התגייס ליחידת מגלן. שם סיים בהצלחה את מסלול ההכשרה ושירת כסמל בצוות לוחמים. לאחר מכן יצא לקורס קצינים, ולאחר סיומו שובץ כמפקד מחלקת טירונים בגדוד 13 של גולני. דקל האמין שתפקיד המפקד הוא לא רק ללמד לחימה, אלא גם לחנך לערכים ולהוביל.

בסיום מסע הכומתה של המחלקה, נאם מול ההורים והחיילים ואמר:

״לאדם יש שתי אפשרויות ,או להתעסק בעצמך או לעשות משהו טוב יותר״

הוא סיים את נאומו בהבטחה להורים: “אני אעשה הכול כדי להחזיר את הילדים שלכם הביתה בשלום.”

ביום שבת, 7 באוקטובר 2023, בעיצומה של מתקפת חמאס, דקל נשאר הקצין היחיד במוצב ״פגה״ (מגן בארי). הוא לקח על עצמו את הפיקוד על המוצב ותוך כדי ירי כבד, הוא עבר מעמדה לעמדה, ארגן את החיילים, חילק פקודות, דירבן, דיווח בקשר, טיפל בפצועים, והחזיק את המוצב.

הלוחמים מעידים שהוא לא עצר לרגע. הוא היה בכל מקום , דילג בין העמדות, יצר שליטה והשרה ביטחון. הוא נלחם כמו אריה.הוא העמיד אותם במעגל סביבו ואמר להם ״לשם כך התאמנו, אנחנו לא נשברים, אנחנו גדוד 13, אנחנו גולני ונילחם עד טיפת הדם האחרונה״

כשמצאו אותו, היה מוקף בגופותיהם של חמישה מחבלים. חייליו העידו:

״הוא הציל את חיינו. הוא נלחם בעוז וגבורה עד הרגע האחרון – והרג עשרות מחבלים.”

דקל עמד בהבטחתו, עשה הכול – עד הרגע האחרון – כדי להחזיר את חייליו הביתה בשלום.

גיבור ישראל.